דברים על הרב שרווין ווין / מאת פרופ' יעקב מלכין
לשרוין היה כשרון פנומנאלי לידידות, אחד הגדולים בהישגי האדם ובייחודה של אנושיותו. עמו הפילוסוף היוני אפיקורוס הכיר גם שרוין בידידות כאידיאל הניתן להגשמה בחיים המונחים על ידי עיקרי האתיקה ההומניסטית. חייו של שרוין מאופיינים בידידות שהתפתחה בקהילות החילוניות הומניסטיות שהקים ואשר בהם ימשיך שרוין לחיות - בנפשם של כל ידידיו בכל החוגים היהודיים והלא יהודיים שאהבוהו והעריכו את גדולתה וחשיבותה של המהפכה שחולל בחיינו, כשנתן צורה ומסגרת חברתית ליישום האידיאלים ההומניסטים החילוניים בחיי יהודים לא דתיים המהווים את רובה של יהדות העולם.
במשך חמש עשרה שנות הידידות של שרוין ושלי, שהחלו בביקורי הראשון ב'טמפל ברמינגהם', ביוזמתה של סיון, למדתי להכיר ולהעריך את גודל התרומה שתרם שרוין וויין ליהדות העולם. הוא היה הראשון שהחזיר למוסדות בית הכנסת ולמוסד הרב את משמעותם המקורית - ''בית הכנסת' כביתה של קהילת תרבות יהודית, ו''רב'' - כמורה של קהילה המסייעת לחבריה בחיי הרוח ובחיי התרבות והחברה, ללא כל מגבלה או מחויבות דתית.
בכל שנות ידידותנו הייתה רק בעיה אחת שלא הצלחנו להתגבר עליה - תמיד הסכמנו זה עם זה, עוד לפני שהבענו את דעותינו. בכל הופעותינו המשותפות בכנסים ובסמינרים בבריסל, במוסקבה, בפאריס, בתל אביב, בירושלים וכאן בפארמינגטון הילס, הבענו בצורות שונות אמונות זהות.
- אמונה באדם בזכויות האדם אשר ניתן לטפחן רק בתרבות לאומית,
- אמונה בערכים מוסריים, מוחלטים ואוניברסאליים המנחים את חיינו והפוסלים כל מצווה דתית המנוגדת להם.
- אמונה בקהילת תרבות לאומית המוציאה בני אדם מבדידותם ומאפשרת קשרי ידידות המעשירים את החיים ומעניקה להם משמעויות חדשות.
- אמונה כי הטבת החיים האנושיים והאושר הם מטרת החיים והמוסר.

מאמונתו ההומניסטית היהודית של שרוין נבעה כפירתו בדת ובהלכה ובכל ניסיון לשעבד את האדם למצוות מנהיגי דת המתיימרים לדבר בשם האלוהים.
שרוין היה ''הדוניסט אלטרואיסטי'' - כפי שכונה הפילוסוף אפיקורוס על ידי מעריציו. הוא ידע כי ההנאה מהחיים של היחיד אפשרית רק כאשר אתה מיטיב את חיי בני האדם החיים בחברה - ללא הבדל לאום, גזע, מין או דת.
תרומתו הגדולה ליהדות הישראלית הייתה ביצירת המודל של בית הספר לרבנים חילוניים ובתמיכה בעבודתה של סיון ושותפיה בהקמת בית הספר לרבנים חילוניים בישראל. בכך סייעו שרוין ועמיתיו ליצירת גשר ייחודי , יציב ועמיד, בין יהדות התפוצה ליהדות בישראל.
אמונתו האופטימיסטית של של שרוין התבטאה בפעולות לא רק בתקוות. כמוהו אני מקווה כי בעזרתכם ובעזרת כל ידידיו ימשיך מפעלו של שרוין להתפתח בעתיד, כשם שאישיותו ומפעלו הרוחני משתלבים בחיינו וברוחנו.
זוהי המשמעות היחידה ל"השארות הנפש", כפי שהבינה אותה היהודים רציונאליים ונאורים מאז ''מורה הנבוכים'' של הרמבם : לא הבדיה האינפנטילית על תחיית המתים, אלא התקווה הריאליסטית כי נפשו ותבונתו של האדם מתמזגים ומתאחדים עם התבונה האוניברסאלית. השארות נפשו של ידידי וידידכם שרוין ויין היא בהתמזגות רוחו ברוחנו, בהמשך מפעלו בפעולותינו, מכאן האופטימיזם שלו הדבק גם בנו, באהבתנו את שרוין ויין גם אחרי מותו.